פסק-דין בתיק ב"ל 11088-08-11

1.         בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 13/7/11 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי לא חלה החמרה במצבו של ("ההחלטה").

2.         עניינו של המערער הוחזר לוועדה, בתוקף פסק דין מיום 15/5/11 (ב"ל 10- 10- 3310) ("פסק הדין"). על פי פסק הדין הוחזר עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים, בהרכב חדש, על מנת שתדון בערר מחדש.

3.         טענת הערעור העיקרית היא ששגתה הוועדה משלא בחנה את מכלול המסמכים והבדיקות שעמדו בפניה. לטענת המערער, הוועדה התעלמה מהחלטת הוועדה מיום 22/3/10, היא ההחלטה נשוא פסק הדין. לטענתו, הוועדה הסתמכה על בדיקות שמיעה שאינן אובייקטיביות ואינן אמינות, ולא הסבירה מדוע לא אימצה את הבדיקות שהונחו בפניה ותומכות בקביעה שהמערער סובל מליקוי שמיעה ומטנטון תמידי. המערער הוסיף וטען, כי הוועדה התעלמה מחוות דעתו של ד"ר פרדיס. לסיום נטען, כי טעתה הוועדה עת קבעה כי תלונות הטנטון ובדיקת מאפייני הטנטון אינן תומכות בטענת הטנטון התמידי.

4.         לטענת המשיב, מדובר בהליך החמרת מצב, ולכן לא נדרשת הוועדה להתייחס למסמכים משנת 2006, שעמדו בפני הוועדה החלוטה האחרונה שדנה בעניינו של המערער וקבעה לו נכות בשיעור 0%. על פי הוראות פסק הדין, החלטות קודמות של ועדות רפואיות לעררים לא תעמודנה לעיון הוועדה, ולכן הוועדה לא יכולה להתייחס לפרוטוקול הוועדה מיום 22/3/10. עוד נטען כי הוועדה רשאית להפנות את המערער לבדיקות נוספות, והיא אף נימקה את הצורך בכך. עוד נטען, כי חרף האפשרות שניתנה לו בפסק הדין, המערער לא טען בפני הוועדה כנגד מסמך פקיד התביעות מיום 3/8/10, המתייחס לבדיקת עוצמת רעש אצל נהגי אוטובוס.

5.         עניין לנו בהחלטה שניתנה בעקבות פסק דין. משכך, יש לבחון האם פעלה הוועדה בהתאם להנחיות פסק הדין.

6.         ביום 13/7/11 התכנסה הוועדה, עיינה בפסק הדין ובמסמכים הרפואיים שהונחו בפניה, לרבות בדיקות שמיעה ומסמך פקיד התביעות מיום 3/8/10. הוועדה, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לנוירולוגיה ומומחה למחלות אף אוזן גרון, הקשיבה לתלונות המערער ורשמה אותן בסעיף 20 לפרוטוקול. הוועדה בדקה את המערער, פירטה את ממצאיה וקבעה את האבחנה הרפואית בדבר "חבלה אקוסטית עם טנטון לא תמידי". הוועדה סיכמה וקבעה שתלונות הטנטון ובדיקת מאפייני הטנטון אינן תומכות בתלונת הטנטון התמידי. הוועדה אף דחתה את הערר בנושא ליקוי השמיעה.

7.         לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובפרוטוקול הדיון בערעור, שוכנעתי כי דין הערעור להידחות.הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין במלואן, ומסקנתה מבוססת על קביעותיה הרפואיות, תחום המסור לשיקול דעתה המקצועי ואין בית הדין מוסמך להתערב בהן.

הוועדה ציינה כי המערער התלונן בפניה על רעשים קבועים באוזניו המפריעים בעיקר בשעות השקט. לדבריו, הוא שומע את הרעשים גם בשעות העבודה כשהוא נוהג באוטובוס. לדעת הוועדה, ידוע שטנטון נבלע בסביבה רועשת ברמות נמוכות יחסית. משכך, הגיעה הוועדה למסקנה כי אם המערער שומע את הטנטון בזמן הנהיגה, הרי שהחשיפה לרעש אינה בולטת.

בהתייחס לבדיקת השמיעה האחרונה מיום 11/5/10, ציינה הוועדה את תוצאות הבדיקה בסף השמיעה בשתי האוזניים ובתדרים הגבוהים, וקבעה כי אינה תואמת מאפייני טנטון. לדעת הוועדה, קיים פער גדול מדי בין התאמת העוצמה לבין המיסוך בסף של 16 דציבל, פער שאינו סביר לדעת הוועדה ומעיד על חוסר אמינות הבדיקה.

לאחר שעיינה במסמך פקיד התביעות מיום 3/8/10 - לפיו בדיקת עוצמת רעש אצל נהגי אוטובוס, המערער אינו חשוף לרעש מזיק בעבודתו כנהג אוטובוס - הטילה הוועדה ספק בקשר שבין חשיפת המערער לרעש לבין הפגיעה באוזן הפנימית.

8.         דין טענת המערער כי הוועדה התעלמה ממסמכים רפואיים, בדיקות וחוות דעת רפואית - להידחות. כעולה מפסק הדין, התביעה להחמרה הוגשה עוד בחודש 11/08, ומשכך מסמכים שקדמו למועד זה נדונו על ידי ועדות קודמות ואינם רלוונטיים להליך זה. בהקשר זה אוסיף, כי מקובלת עלי טענת המשיב שהוועדה נדרשת לעיין בתיעוד רפואי ובמסמכים המאוחרים למועד התכנסותה של הוועדה החלוטה האחרונה, ובעניינו של המערער מדובר בהחלטה מיום 15/9/09, שקבעה שלא חלה החמרה במצבו. לפיכך, בדין לא התייחסה הוועדה לבדיקות שמיעה ולחוות דעת רפואית משנת 2006 ו- 2008.

9.         אף אין לקבל את הטענה שהוועדה התעלמה מהחלטת הוועדה נשוא פסק הדין, היינו פרוטוקול הדיון מיום 22/3/10. זאת לאור הקביעה המפורשת בפסק הדין לפיה לא יועמדו לעיונה של הוועדה פרוטוקולים של ועדות רפואיות לעררים קודמות.

10.        לסיום, נדחית הטענה כנגד הסתמכות הוועדה על מסמך פקידות התביעות בנוגע לחשיפה לרעש של נהגי אוטובוס מ"הדור החדש". כפי שטען המשיב, על פי פסק הדין "למערער שמורה הזכות לטעון בעניין זה ואף להציג מסמכים התומכים בטענתו". משלא הוצג מטעם המערער כי מסמך לסתור את האמור במכתב פקיד התביעות, אין לו להלין אלא על עצמו.

11.        המסקנה העולה מהאמור לעיל היא שהחלטת הוועדה מנומקת באופן מפורט וברור, ולא מצאתי שנפלה בה טעות משפטית.

12.        הערעור נדחה.

אין צו להוצאות.

לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתנה היום, כ"ז חשון תשע"ג , ( 12 נובמבר 2012 ), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: